היום אני אהיה אמא טובה.

טוב, רגע רגע אל תתפסו אותי במילה.

אבל, אני לפחות אשתדל.

שעון: 7:30

אני אשתדל.

לא לצעוק,

גם אם נשפכה כוס שוקו מחוזק בסוכר. אחרי שטיפה.

לא לצעוק,

גם אם נשפכה כוס שוקו מחוזק בסוכר מספר 2.

אחרי שטיפה מספר 2.

מצב נתון:

ילד המום,

תינוקת דביקה.

ואמא, אמא טובה אמרנו. אמא טובה.

לא להאיץ,

זה פוגע ב י כ ו ל ת  ה ה ת מ ו ד ד ו ת  ש ל ו.

סבלנות, סבלנות

בסוף כף הרגל תמצא שלווה בנעל הארורה.

 

היום אני אהיה אמא טובה.

אמא מכילה, אמא שמחה, אמא רגועה.

שעון: 16:00

מה? לגינה?

לא, לא רק לא לגינה

מה עשיתי רע? מה?!

בעל כורחי נדחקת לספסל הנשי

הלא אנושי

כמה לעזאזל אפשר לדבר?!

על מגבון, על תחתון

על סלון, על שעון

על מטלית, על כפית

על ההבדל בין פיירקס לסתם זכוכית

על, איך לא ראית?

על בעל, על נעל, על-

"השתגעת? אל תתני לו את זה!

את לא יודעת שזה רעל?"

על "נרשמת?" "חתמת?" "שילמת?"

"הנחה-קיבלת?

אה לא?

טוב, לי יש חבר..

מצב נתון:

ילד פצוע,

תינוקת מרוחה

ואמא, אמא טובה.

 

היום אני אהיה אמא טובה.

כן, גם בשעות הקשות- שעות הערב.

ארוחת ערב-

כולל זלילת שאריות+ קשה של לחם אחד.

מקלחות-

כולל שטיפת עין אדומה מסבון "אל-תאמין- דמע"

וחול קשוח בין האצבעות המיניאטוריות של כף הרגל.

זה לא יצא.

שעון: 19:00

עוברת חצי שעה

שעון: 19:02

מוזר, משהו קרה לשעון של התנור.

התנור!

מסתמן שאבא שבת יחלק דובשניות מחר.

אבל עטופות כן?

זוגות זוגות

בשקית צלופן עם פס דביק.

ומדבקה עם שם.

כי אני אמא טובה אמרנו, אמא טובה.

מצב נתון: ילד משתטח

תינוקת, לא בטווח ראיה.

ואמא, אמא טובה.

 

היום הייתי אמא טובה, נכון?

זהו, השכבתי סוף סוף לישון במיטה,

מקריאה סיפור ארוך, לאט.

מעבירה דפים הפעם אחד אחד.

לא משמיטה פרטים,

קוראת את כל המשפטים,

משנה טונציה בציטוטים.

העיניים נעצמות

סוף סוף שקט.

שעון: 02:00

מצב נתון:

זרם חם

2 ילדים רטובים

אמא, גם כן רטובה

אבל העיקר, אמא טובה.