בעלי
תקראו לי אישה, כי זה הגיוני
אני אישה כי אני הנקבה של האיש
אני אישה כי אני אני זאת שבעלה
הוא האיש שלה.
עד כאן לגמרי מובן
אך בכל זאת יש פה עניין
שאני לוקחת באופן אישי
כהבלגה של המין האנושי.
האיש הזה ההוא שקורא לי אישתי
צפוי שאקרא לו- בעלי
בעלי.. מי המציא את המילה הזו
וחשב שהיא לגיטימית
מי חשב שהיא ראויה
אני הרי לא מסתובבת עם רצועה
בטח שאני לא נובחת
ולא זכור לי שמישהו פעם הריח לי את ה..
טוב, הבנתם כבר, אני מוחה, אני מודה
יש לי בעיה עם המילה הזאת
שמתארת את אישי
כבעלים של חיית מחמד מגזע נשי
זה נשמע אולי קצת פמיניסטי מצידי
אבל באמת, אני לא כזאת..
אני בעד סכיני גילוח ונגד הצתת חזיות
אני בעד טיזינג אבל נגד התחלות
אני בעד כמה דרינקים בדייט ראשון
אבל נגד חצי חצי בלשלם את חשבון
אני מאמינה שזכר זה זכר
ונקבה היא נקבה
ואני אף פעם לא אשאל את בעלי
אם היא באה למיטה.
אבל, כששואלים אותי למשל..
נו, מה עם בעלך?
אני חושבת לעצמי איך לעזאזל
עד היום לא מצאו מילה אחרת איך??
הרי בשפה העברית יש מילים כמו זבל,
ולכל מילה יש מכולה של מילים נרדפות
כמו אשפה
נכון, אפשר לומר, אישי או בן זוגי
אין, לא נתפס לי, לא זורם,
לא יוצא מהפה
אני מחכה כבר 9 שנים
שמישהו ימציא הגדרה ראויה
מילה חדשנית, הברקה לשונית
אחת כזאת מכובדת ולא פלצנית. אספסופית. עממית.
בשפה של העם
מילה שתגיע לכולם
מילה שתאפשר לנו הנשים הקטנות
להרגיש בנוח לדבר
על ההוא שפעם היה פשוט חבר
אז עד שזה יקרה, עד שמישהו יואיל לחדש לי
אמשיך לקרוא לו מהמלונה בעלי.